<h1>אבודרהם הלכות ברכות</h1>
<h2>דף מט:</h2>
הבונה בית חדש, או קונהו, או נוטע כרם, או שדה, או קונהו, או קונה כלים חדשים, אפילו יש לו כיוצא בהם, מברך שהחיינו. (ברכות נ"ט ע"ב) פירוש, שנתן לנו חיים, וקיים אותנו לזכות בדבר זה. וכתבו התוספות, שאין לברך אלא על דברים חשובים, דומיא דבונה בית חדש. אבל דבר שאינו חשוב כל כך, כגון חלוק, או מנעלים, ואנפלאות, וכיוצא בהן, אין לברך שהחיינו. וכתב הרא"ש, יש לומר הכל לפי שהוא אדם, שיש עני ששמח בחלוק יותר מעשיר בכלים חשובים, כדאיתא בנדרים בפרק הנודר מן המבושל דרבי יהודה לא היתה לו אלא גלימא רעועה, וכדנפקא דביתהו לשוקא מכסה בה, וכדמצלי רבי יהודה מכסי בה, וכדמכסי בה היה מברך ברוך שעטני מעיל, לפי שהיה חשוב עליו כמעיל לעשיר, עד כאן דבריו.
<h2>דף נה.</h2>
חמשת המינין אלו כשהם שבולים נקראים תבואה, ולאחר שדשים וזורין אותם נקראין דגן. וכשטוחנין אותן, ולשין אותן, ואופין אותם, ועושין אותם עוגות, נקראים פת, ומברכין עליהן המוציא, שהואיל ובאו לכלל עלויין, שהם זנים וסועדין את הלב, נעשין כמין בפני עצמן, לברך עליהן ברכה מיוחדת.
